מחקר Archives - Factstories https://www.factstories.me/research_category/article/ Research Agency Tue, 17 Sep 2024 11:49:53 +0000 he-IL hourly 1 https://wordpress.org/?v=6.6.2 https://www.factstories.me/wp-content/uploads/2022/06/Factstories_LOGO-09.png מחקר Archives - Factstories https://www.factstories.me/research_category/article/ 32 32 בענף המלונאות, הגודל דווקא כן קובע – אפילו כשאתה קטן https://www.factstories.me/research/hotel-chainification-in-2024/ Tue, 17 Sep 2024 09:16:52 +0000 https://www.factstories.me/?post_type=research&p=13918 The post בענף המלונאות, הגודל דווקא כן קובע – אפילו כשאתה קטן appeared first on Factstories.

]]>

יחזקאל נחמיה, CEO

ספטמבר 2024

שוק המלונאות והנופש העולמי סיים את 2023 עם הכנסות של 1.5 טריליון דולר. גם שנת 2024 נפתחה חזק, כשמספר בתי המלון הנמצאים בשלב הבנייה ברחבי העולם עמד על 6,195.

נכון לרבעון הראשון של 2024, בארצות הברית יש את כמות הפרוייקטים הגדולה ביותר של בתי מלון הנמצאים בבנייה. המדינה עם הכמות הגדולה ביותר של חדרי המלון הנמצאים בפייפליין, נכון לרבעון הראשון של 2024, היא סין (מספר חדרי המלון בפייפלין בסין גבוה בכ-70 אלף חדרים בהשוואה לארה"ב).

גם מבט על מותגי המלונות המובילים בעולם מספק נתונים מעודדים ומסקרנים:

לפי שווי מותג, Hilton (הילטון) העולמית תפסה את המקום הראשון עם שווי של 11.6 מיליארד דולר. 

Marriot (מאריוט אינטרנשיונל) מדורגת במקום הראשון, בכל הנוגע להיקף המכירות, שהסתכמו ב-2023 ב-24 מיליארד דולר. 

Wyndham Hotels & Resorts מדורגים ראשונים עם כמות הנכסים הגבוהה ביותר ברחבי העולם – למעלה מ-9,000 נכסים.

אז מה זה בדיוק Chainification ומי מרוויח מזה?

הנתונים הללו מעידים כי התעשייה חוזרת בהדרגתיות ״לנורמליות״, לאחר שנתיים של מגבלות בענף התיירות הגלובלית ואי ודאות כלכלית שנמשכת מאז משבר הקורונה. עם זאת, מחקר שערך brandfinance מגלה כי תעשיית המלונאות מתאוששת באיטיות מההשפעות הללו, ולראייה: 27 מתוך 50 מותגי המלונות המובילים (54%) נותרו מתחת לערך שלהם, בהשוואה לתקופה של לפני המגפה.

הרעב של הרשתות הגדולות לחזור לימי הזוהר שלפני הקורונה, לצד היכולות למנף את גודלן וכוחן, הובילו למירוץ אותו נהוג לכנות Chainification, ״שרשור״ בעברית – מציאות חדשה שבה בתי מלון עצמאיים מופעלים על ידי רשת מלונות או מותג גדול יותר, ולא פועלים כנכסים העומדים ברשות עצמם.

חשוב לציין, לא מדובר בתופעה חדשה; ״שרשור״ הוא תהליך המתרחש כבר עשרות שנים. אולם, הדומיננטיות שלו הואצה בשנים האחרונות עקב שינויים במבנה השוק ובהעדפות הצרכנים.

איך זה מתבצע בפועל? רשתות גדולות רוכשות נכסים במיקומים אסטרטגיים וכן מותגים קטנים ומבטיחים המכוונים לפלח שוק צומח וקהל צרכנים מובחן, למשל יוקרה, בינוני, לואו-קוסט, גלמפינג וכיו"ב. הרציונל העומד בבסיס הטקטיקה הזו הוא שרכישות כאלו מאפשרות לרשתות בינלאומיות להתרחב במהירות בשווקים מתעוררים/צומחים, להחדיר את המותגים שלהן לסקטורים חדשים, ולהוביל אותם לשגשוג והגשמה עסקית. זאת על ידי שיפור בכוח הקנייה, מאמצי שיווק ממוקדים ויעילות תפעולית.

כיצד זה נתפס מהצד של המלונות העצמאיים? מבחינה אסטרטגית מדובר במינוף החוזקות הייחודיות שיש לרשתות הגדולות להציע: גישה למשאבים פיננסיים נוספים, לצד חשיפה לתרבות ארגונית וניסיון שמגובה בידע מקצועי שנרכש לאורך השנים. בפועל, מדובר במהלך עסקי שנועד לייצר צמיחה ולספק רשת ביטחון. שימי ריגר, פרשן הכדורסל האהוב של ליגת ה-NBA, נוהג לומר ״רק רשת״ (ותודה שימי, אתה אגדה!). אז בהשלכה לעולם המלונאות, רק רשת בתי מלון גדולה יכולה לפזר את המוניטין המבוסס שלה על מותג חדש או בית מלון קטן, מתוך הבנה ששיוך למותג גדול ומוכר יוביל גם להגדלת שיעורי התפוסה וההכנסות. כמו כן, רשת גדולה תדע גם לספק תמיכה במציאות של מיתון כלכלי או אירועים בלתי צפויים.

ניקח לדוגמה את השוק האמריקאי והאירופאי. ארה"ב חווה קונסולידציה משמעותית בשוק המלונאות, כשחלקם של המלונות בבעלות עצמאית (Independently Owned Hotels) ירד מ- 65% ב-1990 ל-28% ב-2022. במילים אחרות, 72% ממלאי החדרים בארה״ב שייכים היום לרשתות/קבוצות גדולות.

באירופה, המצב שונה במקצת. לפי מחקר שפורסם ב-2023 על ידי Booking.com ו-Statista, כ-77% מהמלונות באירופה נמצאים בבעלות עצמאית, בעוד שמלאי החדרים שבבעלות הרשתות הגדולות עומד על 43%. היתרה, קרי 57% ממלאי החדרים, נמצא בבעלות עצמאית. במונחים של השקעות, 64% מההשקעות נעשות על ידי הרשתות והמותגים המובילים בעולם. עוד עולה מהמחקר כי 4 קבוצות אחראיות לפתיחה של "מחצית מהמלונות החדשים באירופה".

יתרונות, חסרונות וגם הזדמנויות

כאמור, הסיבה המרכזית להצטרף לרשת מלונות היא אסטרטגית. מלון עצמאי שבוחר בכך למעשה ״מתקבל״ לתכנית סדורה המתמקדת במינוף החוזקות הייחודיות שלו. זאת, תוך ניצול המשאבים והידע שיש לרשת להציע לטובת צמיחה עסקית והתרחבות גיאוגרפית. לרבות:

  • מיתוג מדויק ומותאם לקהל המטרה, מתוך הבנה שלעתים קרובות מטיילים מעדיפים מותגים מוכרים, עובדה שמובילה לשיעורי תפוסה גבוהים.
  • הפקת תועלת ורווח תפעולי בעזרת שיווק מרוכז, מערכת הזמנות רשתית, מאגר נתונים גדול של לקוחות, תכנית נאמנות, גישה למשאבים פיננסיים ויכולת לאמץ טכנולוגיות חדשות במהירות.
  • יצירת סטנדרטיזציה, המאפשרת למלונות קטנים ומותגים חדשים להציע חוויה עקבית ורמת שירות אחידה, בדומה למה שמציעות הרשותות הגדולות המפוזרות במקומות שונים בעולם. תחושה כזו מהווה מוקד משיכה עבור מטיילים המחפשים את המוכר, הידוע והמועדף עליהם.

מנגד, המבקרים טוענים כי ריבוי מלונות רשת עלול להוביל לתחרות על נתח שוק, גישה להון, ואובדן אופי וטעם מקומי, בעיקר ביעדים בתוליים מבחינה תיירותית.

?If You Can't Beat Them, Join Them

מגמת "השרשור" אמנם עיצבה באופן משמעותי את שוק האירוח במתכונתו הנוכחית, אבל מקומם וערכם של נכסי בוטיק ומותגים עצמאיים בשוק יכול וצריך לעלות. במקום לראות את הצמיחה של הרשתות כאיום, יש לראות בכך הזדמנות לייחד ולבדל עסקית את המוצר המלונאי, להבליט את האותנטיות ולייצר חוויות משמעותיות עבור האורחים.

יתרונות נוספים של מלונות קטנים ועצמאיים כוללים את היכולת לקבל החלטות מהר, ליצור יוזמות עסקיות, להעמיק את הקשר עם הקהילה המקומית, ולעבוד על קשרים אישיים טובים יותר עם האורחים וצוות המלון כאחד. סימביוזה כזו מובילה גם לרמות גבוהות יותר של הזמנות חדשות וחוזרות, ואף מסייעת בשימור הצוות – נושא שמציב אתגר לא מבוטל על ענף המלונאות.

על פי חוק המספרים הגדולים, ככל שתפנו ליותר לקוחות הסיכוי לסגור עסקה, או במקרה הנידון הזמנה לבית מלון, גבוה יותר. ואם נבחן את ההנחה הזו על בסיס מודל ה-Chainification, נראה שבהיבט האסטרטגי זה עובד באופן הבא:

  1. הרשתות מרחיבות את פעילותן באמצעות רכישות ומיזוגים של בתי מלון ומותגי אירוח עצמאיים.
  2. כתוצאה מכך, ההיצע גדל כי יש בפרוטפוליו יותר נכסים ומותגים.
  3. הגידול בנכסים מאפשר לפנות ליותר לקוחות, שמייצרים כמובן יותר מכירות (קרי הכנסות) ומכאן גם מובילים לצמיחה ברווח.

שלא כמו חוק המספרים הגדולים שמקורו בתורת ההסתברות, "אם אתה לא יכול להביס אותם, תצטרף אליהם" הוא ציטוט חביב ומאוד פופולרי בעולם העסקים. נהוג להשתמש בו במקרה שעסק לא מסוגל לגבור על שחקן גדול ממנו, כזה שמאיים על המשך קיומו או נוגס באופן משמעותי בהכנסותיו. ואז, עולה התהייה האם עדיף להצטרף אליו בכדי לנצל את כוחו.

אולם, אפשר גם אחרת. במיוחד עכשיו, כשהשוק עדיין מסדיר נשימה. כי להיות בית מלון קטן או מותג צעיר וסקסי זה גם יתרון תחרותי משמעותי – סוג של קלילות ביכולת להסתגל לתנאים משתנים ולהעדפות האורחים. ובשל כך, מותגים קטנים צריכים למנף את האינדיבידואליות שלהם ככוח, להציע משהו שרשתות גדולות לא יכולות לשחזר בקלות ולהאמין שהגישה האישית לאירוח, יחד עם הקשר העמוק לאורח, כבר יעשו את העבודה.  

אז כן, גם אם זה נשמע מוזר – הגודל קובע גם כשאתה קטן.

The post בענף המלונאות, הגודל דווקא כן קובע – אפילו כשאתה קטן appeared first on Factstories.

]]> משקיעים, זה הזמן לצ'ק-אין: ענף התיירות מתכונן לתזוזה https://www.factstories.me/research/tourism-investments-in-2024/ Mon, 04 Mar 2024 12:37:21 +0000 https://www.factstories.me/?post_type=research&p=13883 The post משקיעים, זה הזמן לצ'ק-אין: ענף התיירות מתכונן לתזוזה appeared first on Factstories.

]]>

יחזקאל נחמיה, CEO

מרץ 2024

תחום ההשקעות בענף המלונאות צפוי ליהנות מתפנית חיובית ב-2024, לצד התעוררות חזקה ב-2025, כך אנחנו מעריכים ב-Fact Stories. האופטימיות שלנו נשענת על שנת 2023, שהייתה מוצלחת מאוד בפני עצמה ובפרט לאחר שנות הקורונה, כשהצפי לשנתיים הקרובות הוא לביצועים טובים אף יותר של בתי מלון בודדים/עצמאיים ומותגים שבבעלות רשתות גדולות.

עם זאת, אנחנו כבר למודי ניסיון מהשנים האחרונות, ולכן מודעים גם לכך שגורמים כלכליים, גיאו-פוליטיים ומשתנים בלתי צפויים עשויים לצנן את המוטיבציה של המשקיעים לקדם עסקאות. לכן, בסקירה זו, ריכזנו את המגמות, הסיכונים וההזדמנויות, שצפויים להשפיע ולעצב את אופי והיקף הההשקעות במלונאות בשנתיים הקרובות.

תחום ההשקעות בענף המלונאות, בראייה אזורית
מספר הכניסות של תיירים בעולם הסתכם בכ-1.3 מיליארד ב-2023. ב-2024 ענף התיירות הבינלאומי צפוי כבר להתאושש במלואו, על פי UNWTO, עם צפי ראשוני לצמיחה הגבוהה בכ-2% משיעור הצמיחה ב-2019.

גם ענף האירוח נהנה מצמיחה מתמשכת בשנים האחרונות וצפוי להמשיך ולהציג מגמה חיובית גם בשנים הקרובות. על פי Research and Market, גודלו של ענף האירוח העולמי, שהוערך ב-4,673 מיליארד דולר ב-2023, יגדל לשווי של 4,993 מיליארד דולר ב-2024, ויציג שיעור צמיחה שנתי ממוצע (CAGR) של 6.8%. במקביל, אנליסטים צופים כי ההכנסות בענף מכלל הסגמנטים יסתכמו ב-927 מיליארד דולר בשנה הקרובה, כשארה"ב, סין וגרמניה יהיו אחראיות לבדן לכמעט מחצית מההכנסות הללו.

אירופה – ביקושים גבוהים והזדמנויות עסקיות
האמריקאים חזרו לטוס ליעדים מובילים באירופה ב-2023, מגמה שעזרה למלונאים לשקם מחדש את ה- RevPAR. במקביל, העלייה בביקושים מאסיה וסין בשנה הקרובה צפויה לחזק את שיעורי התפוסה בבתי המלון בערי התיירות המובילות באירופה. מבין הערים הפופולריות, פריז תהיה המנצחת הגדולה, שכן היא המארחת של המשחקים האולימפיים. אולם ערים נוספות צפויות להרוויח גם מכך, כי מבקרים בין-יבשתיים רבים עשויים להאריך את שהותם הכללית ביבשת אירופה.

ועדיין, סביבת העסקאות באירופה נותרה מאתגרת, בצל אי הוודאות הקשורה לנושאי מימון ותמחור נכסים. הסיכונים שאפיינו את השנתיים האחרונות, ובפרט הביקושים הנמוכים למשרדים שגררו את ענף הנדל"ן המסחרי לנקודת שפל, נותרו בעינם ויש לעקוב אחריהם בקפידה. בנוסף, לאחר שיעור צמיחה גבוה במיוחד של 20% ב-2023, ההכנסה לחדר זמין (RevPAR) ב-2024 צפויה אומנם להמשיך לעלות, אך בקצב מתון יותר.

יחד עם זאת, אנו מעריכים כי הביקוש למלונות באירופה יעלה על ההיצע, שכן התייקרות עלויות הבנייה הובילה לקיפאון בהתחלות הבנייה ועצירת הפיתוח בפרוייקטים שכבר עלו לקרקע. סביר להניח שתופעה זאת תורגש במידה רבה יותר בערי תיירות פופולריות שכבר מציעות שטח מלונות מעולה, ושם הביקוש ימשיך להיות חזק במיוחד. במצב שכזה, שחקנים דומיננטיים שיש להם יכולות פיננסיות משמעותיות יציעו פיתרונות מימון לגורמים בענף שייקלעו למצוקה פיננסית, וזאת מתוך אינטרס לייצר עסקאות אסטרטגיות ולנצל הזדמנויות. וכך, מסתמן שקרנות פרייבט אקוויטי, שעד כה המתינו והתבוננו מהצד, יקבלו סוף סוף את ההזדמנות שלהן ליזום מהלכים נושאי רווח.

אסיה-פסיפיק – סולידיות ויציבות יחסית
למעט סין, שבה שוק הנדל"ן נתון ללחץ משמעותי (ממשלת סין הכריזה ב-24 בינואר על הזרמת הון מאוד גדולה אך עדיין מוקדם לאמוד את השפעתה), המצב ביבשת האסייתית נראה רגוע יותר בהשוואה לאירופה או ארה"ב. זה נובע בעיקר ממבנה שוק בעל מאפיינים שונים – הון מוסדי בווליום קטן יותר באופן משמעותי. הבנקים עדיין סוחבים זיכרונות קשים מהמשבר הפיננסי באסיה שהתרחש בשנים 1997-1998 ולכן אינם ממהרים לנקוט בפעולות אכיפה.

זה לא אומר שמשקיעים אינם נאבקים בריביות גבוהות והערכות שווי נמוכות, אבל זה כן מוביל אותנו להעריך כי מחירי הנדל"ן והערכות השווי של מותגים ורשתות בשוק המלונאות באזור יישארו יציבים יחסית, וגם המוטיבציה של המשקיעים תהיה סולידית בהתאם לכך.

ארה״ב – צמיחה ומדדים חיוביים
כלכלת ארה"ב יכולה לייצר צמיחה גם כשיש תנודתיות לא קטנה בשוק העולמי. לראיה, התחזיות של כלכלנים רבים לגבי מיתון ב-2023 לא התממשו, שוק העבודה מציג צמיחה חזקה בשכר ושיעור האבטלה עומד על מתחת ל-4%. בנוסף לכך, האמריקאים המשיכו לבזבז והעלו את התמ"ג הריאלי ל-2.5% – שיעור הגבוה יותר משיעור הצמיחה של 2022, שעמד על 1.9%. גם מדד אמון הצרכן בכלכלה האמריקאית נמצא בשיא של שנתיים, כשהגידול בשכר היה גבוה יותר משיעור האינפלציה ב-9 החודשים האחרונים.

גם מנקודת המבט של התעשייה האמריקאית, 2023 הייתה שנה מצוינת. רשתות בתי המלון הגדולות הציגו התאוששות מלאה בכל הסגמנטים, ובפרט בפלח היוקרה שהציג צמיחה ורווחיות גבוהות במיוחד. זאת לצד עלייה בכמות הנוסעים והתייקרות מחירי הטיסות, שאיפשרו לחברות התעופה לדווח על רווחי שיא.

בשנה הנוכחית, הערים שיארחו את שלל הכנסים הפוליטיים סביב הבחירות לנשיאות ארה״ב ימשיכו גם הן ליהנות מהמומנטום החיובי. אולם, בצל המלחמה המתמשכת בישראל וזו שמתנהלת בין רוסיה ואוקראינה, לצד האיומים הגוברים מסין ומערכת בחירות סוערת בארה"ב, 2024 תאופיין באי ודאות גבוהה. להערכתנו, השנה הקרובה תהיה שנה תגובתית, שבה משקיעים יבחרו להתנהג בזהירות ובחשדנות. 2025, לעומת זאת, צפויה להיות שונה לחלוטין, עם נשיא חדש/ישן שיזרים רוחות של תשוקה להשקעה.

ישראל – משברים גדולים לצד הזדמנויות עסקיות
המלחמה בעזה פגעה וממשיכה לפגוע במשק הישראלי בצורה כבדה, ואי היציבות הפוליטית הובילה למשבר פנימי וחיצוני לצד ירידה דרמטית בדירוג האשראי. באופן טבעי, כל הסממנים הללו מבריחים משקיעים, אולם חשוב לזכור שכל משבר מייצר גם הזדמנויות שכדאי לשים לב אליהן.

ניקח לדוגמה את יוון, שהודות לענף התיירות הצליחה להינצל ממשבר כלכלי חמור. כך, הממשלה החליטה לקדם תכנית אסטרטגית שבמרכזה ההחלטה להעניק הטבות מס משמעותיות למשקיעים שיפתחו אתרי תיירות ויבנו מלונות, והתוצאות לא איחרו לבוא: החלה נהירה של משקיעים, קרנות ובנקים אירופאיים, שהזרימו בעשור האחרון כסף גדול לפרויקטים בתיירות, נדל"ן ותשתיות, נרשמו 31 מיליון כניסות של תיירים ב-2023, והרווחים של ענף התיירות עקפו את התחזיות והגיעו ליותר מ-19 מיליארד דולר.

כמו כן, רשתות בין-לאומיות וישראליות, בהן Brown, Fattal, Marriott ו-Four Seasons, זיהו את הפוטנציאל ונכנסו או הרחיבו את הפעילות שלהן ביוון בעשור האחרון. גם רשת Isrotel הצטרפה לאחרונה לחגיגה, כשבחרה דווקא ביוון כמקום המתאים ביותר להשקת מותג בין-לאומי חדש בשם Aluma.

היציאה מהמשבר התיירותי בישראל תלויה לא מעט בנו ויש לא מעט מהלכים שאפשר לנקוט בהם על מנת להאיץ את ההתאוששות הזו. הודות לכך שישראל התברכה בפוטנציאל תיירותי שרק ממתין למימוש, אנחנו בטוחים שמשקיעים יגיעו גם לכאן אם רק נשכיל לייצר עבורם סביבה עסקית מפרגנת ויציבה ותנאים שיאפשרו שגשוג וצמיחה.

מפת הזדמנויות – למה כדאי לשים לב?
מיזוגים ורכישות
בזמן שקרנות ומשקיעים מוסדיים ממתינים לבהירות ויציבות בשווקים, יש שחקנים אחרים שכבר עסוקים בקידום של עסקאות מיזוג ורכישה (M&A). עסקאות כאלו הן אירוע מכונן עבור כל חברה, שכן ברוב המקרים הן מצביעות על כך שהחברה הגיעה לאבן דרך משמעותית במחזור החיים שלה, וגם שיש רצון ויכולת להמשיך ולהתפתח בהינתן המשאבים הנדרשים.

באופן כללי, 2023 הייתה שנה גרועה עבור בנקאי השקעות, אולם בענף המלונאות התמונה נראתה אחרת לגמרי. ניקח לדוגמה את העסקאות הבאות:
– Choice Hotels השלימה את רכישת Radisson America.
– Hyatt Hotels רכשה את זכויות הניהול והנכסים של קבוצת Dream Hotels.
– KSL Capital רכשה את Hersha Hospitality Trust, תמורת 1.4 מיליארד דולר.

ההערכה שלנו היא שהמגמה הזו תימשך, ונראה עוד חברות ציבוריות ששואפות לרכוש נכסים עם ביצועים נמוכים ולממש רווחים בהשקעות קיימות, על מנת להסוות את הירידה בתיק ההשקעות הנוכחי שלהן. זאת לצד גידול בעסקאות מיזוג שמטרתן תהיה לגייס כספים בשוק ההון.

איתות לכך התקבל לאחרונה מהנפקת סירקל הוספיטליטי (Circle Hospitality), רשת המלונות שבראשה עומד לירן ויצמן. הרשת חתמה על הסכם למיזוג עם שלד בורסאי שנמצא בבעלות חברת ההשקעות האירופית SMG החזקות, לפי שווי של 230 מיליון יורו. SMG היא חברת השקעות שמתמחה בפוזיציית הספונסר בעסקאות של חברות בגודל בינוני בשוק האירופי, כשבמסגרת המיזוג יבוצע גיוס הון של 60-40 מיליון יורו והחברה החדשה שתוקם – סירקל SE, תהפוך לחברה ציבורית שנסחרת בבורסת פרנקפורט. השאיפה של סירקל הציבורית היא לגייס כספים בשוק ההון על מנת לממש את התוכנית לפתוח 100 בתי מלון חדשים שיהיו בבעלותה או בניהולה.

השקעות ירוקות
חובת הדיווח על קיימות ואחריות תאגידית (CSRD: Corporate Sustainability Reporting Directive) של האיחוד האירופי נכנסה השנה לתוקף. התקנה מרחיבה ומחמירה את חובת הדיווח של חברות אירופאיות, והיא חלה גם על חברות זרות לא אירופאיות שפועלות באיחוד. זאת במטרה לייצר האחדה בשיטת הדיווח ולהבטיח את האפשרות שמשקיעים וצרכנים יוכלו להשוות בין דיווחים/נתונים בקלות. כתוצאה מכך, שיקולי ESG, קרי שיקולים סביבתיים, חברתיים ותאגידיים (environmental, social and governance), יהוו גורם משמעותי בעסקאות עתידיות, שכן הם ישפיעו על הערך והדירוג של נכסים, ספקים, מותגים וחברות ניהול.

השקעות ESG הן הפלח הצומח ביותר בתעשיית ניהול הנכסים. לראיה, הנכסים בקרנות ESG צמחו בקצב של 50% בין 2020 ל-2022, והגיעו לשווי של 2.7 טריליון דולר. המודעות הגוברת בקרב משקיעים לנושא הקיימות, גורמת לביקוש גבוה יותר להשקעות בחברות "נקיות". מכאן, שגופים ומותגים שיוכלו לעמוד בדרישה כזו יזכו ליתרון יחסי בקרב משקיעים וגופים פיננסיים, המייחסים לשיקולים סביבתיים, חברתיים ותאגידיים חשיבות דומה לזו שניתנת באופן מסורתי לשיקולים כלכליים וכספיים.

בענף המלונאות יש כבר חברות שאימצו מדיניות אקלים שמתייחסת להיבטים סביבתיים, כגון שימוש באנרגיה, ניהול פסולת, זיהום, שימור משאבי טבע (בדגש על מים), טיפול בבעלי חיים, פליטת גזי חממה, עמידה בתקנות סביבתיות וניהול סיכונים אקולוגיים. כך, הן גם מצמצמות את טביעת הרגל האקולוגית שלהן וגם תורמות באופן פעיל לקהילות המקומיות. פעולות כאלו מהדהדות היטב בקרב "משקיעים ירוקים", וכן בקרב מטיילים בעלי מודעות לסביבה שמספרם רק עולה משנה לשנה. יש לקוות ששקיפות ונתונים טובים יביאו לשיפורים מהירים בביצועים של כל בעלי העניין בענף המלונאות.

קונספטים ומותגים בשווקים מתפתחים
ענף המלונאות מאמץ תפיסות תפעול חדשניות, במיוחד בסגמנט הבוטיק והלייף סטייל – מותגים חדשים מהסוג הזה נולדים בקצב גבוה, ובפרט כאלו שמתמקדים בשווקי נישה מתפתחים. המותגים הללו ממציאים מחדש את המלון המסורתי, על ידי שילוב של מודל עסקי ייחודי, תרבות מקומית, שירותים מותאמים אישית ופרקטיקות ברות קיימא.

כך לדוגמה, קונספטים כמו מגורים משותפים (co-living) ובתי מלון היברידיים, המשלבים מגורים קבועים לצד לינה לטווח זמן משתנה, הולכים וצוברים תאוצה ונתח שוק. הקונספטים הללו נותנים מענה לביקוש הגובר למגמות תיירותיות, כגון שהייה ארוכת טווח ושילוב של עבודה ופנאי, ומושכים במיוחד נוודים דיגיטליים ואנשים שעשו רילוקיישן. כתוצאה מכך, משקיעים שמחפשים חדשנות ושווקים בתוליים כבר מגלים עניין בחברות שמקדמות תפיסת אירוח ייחודית ומנסות למשוך אליהן קהל מטרה מובחן.

עתיד ירוק: הצצה לאי שם, מעבר לאופק
ענף המלונאות חווה כעת סוג של רנסנס – הוא מגיב במהירות ובהצלחה לשינויים ולהזדמנויות, נהנה מתהליכי התייצבות הריבית ובלימת האינפלציה בעולם, מתרחב לאזורים חדשים ונישות מתפתחות, ומתקדם בביטחה לעבר נקודת המפנה.

דוגמה אחת לכך היא אימוץ פתרונות אירוח היברידי ומתחמי עבודה ומגורים משותפים, בהתאם לטרנד המתעצם ברחבי העולם של Work-Life Balance. דוגמה אחרת היא פיתוח קונספטים, מוצרים ושירותים חדשים, במטרה למשוך לקוחות שמחפשים בחוויית האירוח שלהם גם ערך מוסף, כגון קיימות ושמירה על איכות הסביבה. מספרם העולה של צרכנים "ירוקים", קרי אלה שמקבלים החלטות קנייה בהתאם לערכים הרלוונטיים, מתבטא גם במוכנות שלהם לשלם פרמיה עבור מוצר מלונאי בר-קיימא. מגמה מהסוג הזה מניעה חדשנות, מייצרת הזדמנויות להשקעות במלונות אקולוגיים ומרחיבה את האפשרויות לגיוס הון מקרנות ומשקיעים ירוקים. ובקיצור, העתיד נראה ירוק.

מנגד, בעלי מלונות רבים ממשיכים לחוות מצוקה פיננסית, אותה הם סוחבים עוד מתקופת משבר הקורונה. חלקם מתמודדים גם עם הצורך במימון מחדש של חובות, דרישות מהמותגים/הרשתות לסיים או להתחיל תהליך שיפוץ יקר, ורצון להיחלץ מערבויות אישיות להלוואות. כל אלה מגבירים את הנכונות לבחון עסקאות והשקעות עם שחקנים חדשים או עם קבוצות ותיקות בענף.

 

באופן כללי, אנחנו צופים תרחיש שבו התחרות על ההון תתנהל בעוצמה גבוהה יותר, לצד גידול בהזדמנויות להשקיע בנדל"ן מלונאי, כשעסקאות פרייבט אקוויטי ימשיכו להוביל את ההשקעות בענף. ההערכה שלנו נשענת על הנתון המדהים הבא – 19% מהיקף ההשקעות בנכסים בענף המלונאות העולמי ב-2023 הגיעו ממשקיעים חדשים – נתון חסר תקדים בענף. מגמה זו צפויה להימשך גם בשנתיים הקרובות, כשאנשים בעלי ערך נטו גבוה (HNWIs) ומשרדים משפחתיים (Family Offices) עשויים להשקיע סכומים גדולים בענף.

כמו כן, מבין כלל האפשרויות הקיימות, השווקים העירוניים עשויים להיות גם הנזילים ביותר. וכך, למשקיעים זריזים תהיה הזדמנות טובה לרכוש נכסים המוגדרים תחת הסגמנט ״מלונות אורבניים״, כי התמחור שלהם נותר עדיין (ברוב המקרים) מתחת לרמות שאפיינו את התקופה של לפני פרוץ משבר הקורונה.

מנקודת מבטם של המלונאים, בכל אופן, השאיפות וחלוקת העבודה לשנתיים הבאות ברורות מאוד – יותר אורחים שיבצעו צ׳ק-אין לחדרים, ויותר משקיעים שיפקידו צ׳קים בבנק.

The post משקיעים, זה הזמן לצ'ק-אין: ענף התיירות מתכונן לתזוזה appeared first on Factstories.

]]> רואים עולם: סיכום שנת 2023 בתיירות העולמית ומחשבות על 2024 https://www.factstories.me/research/world-tourism-2023/ Mon, 25 Dec 2023 07:38:52 +0000 https://www.factstories.me/?post_type=research&p=13834 The post רואים עולם: סיכום שנת 2023 בתיירות העולמית ומחשבות על 2024 appeared first on Factstories.

]]>

יחזקאל נחמיה, CEO

דצמבר 2023

נקודות מפתח עיקריות:
1. 2023 הייתה שנה מוצלחת עבור תעשיית התיירות העולמית.
2. 2024 צפויה להמשיך את המומנטום החיובי עם סיכוי סביר להציג נתונים הזהים לאלו של 2019.
3. 2023 משקפת חזרה למצב של 'עסקים כרגיל' בכל הנוגע לתיירות העסקית בעולם.
4. 2024 צפויה להוות נקודת מפנה בתיירות העסקית העולמית.
5. בינה מלאכותית (AI) מעודדת את חברות התיירות המובילות בעולם לייצר מוצרים ושירותים חדשים.
6. ב-2024 נראה שינויים משמעותיים בהרגלי הצריכה והשימוש של הצרכן במוצרים תיירותיים.

לפני התפרצות משבר הקורונה, שוק התיירות העולמי הציג צמיחה מתמשכת, כמעט ללא הפרעה, במשך עשרות שנים. מאז 1980, מספר הכניסות הבינלאומיות של תיירים זינק מ-277 מיליון והגיע לכמעט 1.5 מיליארד ב-2019. כפי שניתן לראות בגרף, שני המשברים הגדולים ביותר שהתרחשו בעשורים האחרונים, מגיפת ה-SARS ב-2003 והמשבר הפיננסי העולמי ב-2009, הסתכמו ב״מכה קטנה בכנף״ בלבד, בהשוואה למשבר הקורונה ב-2020.

הנתונים העדכניים ביותר של UNWTO, ארגון התיירות העולמי, מעידים כי התיירות העולמית התאוששה כמעט לחלוטין מהמשבר חסר התקדים שנלווה לקורונה. תעשיית התיירות המשיכה להתאושש גם ב-2023, וכעת היא צפויה לסיים את השנה בכ-90% מהרמה שאפיינה את תקופת טרום המגיפה, בכל הנוגע לכניסות תיירים בינלאומיות.

הפתיחה המחודשת של סין לשאר העולם בתחילת השנה סימנה אבן דרך נוספת בדרך להתאוששות מלאה, לאחר שהאזור נשאר מבודד זמן רב אחרי שאר העולם. בתשעת החודשים הראשונים של 2023, היקף כניסות התיירים לאזור אסיה-פסיפיק הגיע ל-62% מהרמה שלפני המגיפה, עם מגמת עלייה ברורה לקראת סוף אותה תקופה. מדובר בשיפור משמעותי בהשוואה לשנה שעברה, כשהאזור נהנה רק מ-26% מהכניסות בהשוואה ל- 2019, בשל הגבלות נסיעה מתמשכות, בעיקר בסין.

בהתאמה, שוק התעופה העולמי מציג גם כן נתונים שלא משאירים ספק בכל הנוגע לסיום משבר הקורונה. על פי איגוד חברות התעופה הבינלאומי IATA, חברות התעופה המסחריות צפויות לסיים את השנה עם רווח נקי של 23.3 מיליארד דולר – נתון גבוה משמעותית מהצפי. זאת לעומת הפסד של 3.8 מיליארד דולר ב-2022. עוד בדצמבר של השנה שעברה, IATA חזתה שהרווחים ב-2023 יהיו מינימליים, אם בכלל.

במבט קדימה, IATA צופה שהכנסות התעשייה מ-40.1 מיליון טיסות עתידיות יגיעו לשיא היסטורי של 964 מיליארד דולר ב-2024. מדובר ״בנתון זהב״ שכן מספר זה גבוה ב-1.2 מיליון טיסות, בהשוואה ל-2019. גם ההכנסות הצפויות מנוסעים יעלו בהתאם להיצע, והן עשויות להסתכם בשנה הבאה ב-717 מיליארד דולר – 18% יותר בהשוואה ל-2019. הצמיחה תהיה מבוססת בעיקר על גידול בכמות הנוסעים וכן הודות לשיפור בתשואות.

*הערכה ראשונית **תחזית

הקברניט וצוות המטוס שמחים לבשר – מהפך!

שקלול הנתונים שהוצגו לעיל מוביל אותנו למסקנה – 2023 הייתה שנת הדגל עבור תעשיית התיירות העולמית. נכון להיום, יש גם נתונים (לא סופיים) שמרמזים כי תקופת החגים בחו״ל תשתקף במספרי הזמנות בשיעור הדומה לזה שנמדד בטרום מגיפת הקורונה, ואף יותר.

האם אפשר לשמור על המומנטום החזק הזה גם בשנת 2024? אלו הם הטרנדים שישפיעו על פעילות התעשייה בשנה הקרובה.

תיירות עסקית חוזרת לשדר עסקים כרגיל
שוק התיירות העסקי לא גדול כמו שוק תיירות הפנאי, שכן באופן טבעי יש יותר נופשים "רגילים" ופחות אנשי עסקים. אולם, ההשפעה של הסגמנט העסקי על ענף התיירות גדולה ומשמעותית. זאת בשל העובדה שתייר עסקי מוציא יותר כסף על מוצרים ושירותים, בהם חדרי מלון, תחבורה, כנסים, תערוכות, מזון ומשקאות ואטרקציות.

החזרה האיטית של שוק התיירות העסקית שנפגע באופן קשה ממשבר הקורונה, הובילה את המומחים בתחום להעריך כי ייקח זמן רב עד שהשוק הזה יחזור לפעול במלוא העוצמה. עם זאת, סקר של חברת המחקר מורנינג קונסולט, שנערך בקרב מנהלים בכירים בחברות וארגונים בינ״ל בארה״ב, מספק נתונים המצביעים על כך ש-2024 עשויה להיות נקודת מפנה. כשנשאלו המנהלים הבכירים שהשתתפו בסקר האם נסיעות העסקים בחברות שלהם יגדלו או יקטנו ב-2024, 28% מבעלי התפקידים ש"לפעמים" או "לעיתים קרובות" מקבלים החלטות לגבי היכן, מתי ואיך עמיתיהם נוסעים לעבודה (Business travel decision-maker) ענו כי הם סבורים שהנסיעות העסקיות יגדלו בשנה הבאה. במבט רחוק הסנטימנט הזה חזק עוד יותר. ״מבוגרים מועסקים״ (Employed adults) ו"מקבלי החלטות בנסיעות עסקים״ הצהירו כי נסיעות העבודה יגדלו ב-5 השנים הקרובות.

דירות להשכרה לטווח קצר
התעשייה צריכה להיות מוכנה לכך שתיירים עסקיים שינו את הרגלי הצריכה וההתנהגות מאז מגיפת הקורונה, והדוגמה הבולטת והמשמעותית ביותר לכך היא העלייה בביקושים לדירות נופש/דירות להשכרה טווח לקצר בקרב המגזר העסקי. דירות אלו, שבדרך כלל אהובות על משפחות ואלו שמגיעים במסגרת טיולים קבוצתיים גדולים, נחשבות היום לאטרקטיביות יותר לתייר העסקי וכאלה שעונות בהצלחה לצרכים החדשים שלו.

כך, משתנים כגון שטח דירה גדול, מיקום, והאפשרות לארח אנשים, חשובים לתייר העסקי יותר מבעבר, ולכן הגיוני שהוא יחפש חלופה כזו לפני שהוא פונה לחפש אחר חדר סטנדרטי בבית מלון. אולם, על מנת שפתרונות לינה כאלה יצליחו "לגנוב" נתח משמעותי משוק בתי המלון, יהיה צורך לחזק את תשתיות האירוח שהן מציעות. כך, לדוגמה – תהליך צ'ק-אין וצ'ק-אאוט מהיר ועצמאי הפך לסטנדרט, וכעת יש לשדרג את מגוון ורמת השירותים שתיירים עסקיים מחפשים.

תיירות AI
ב-2023, בינה מלאכותית (AI) משכה את תשומת הלב של הציבור הרחב, והאימפקט הפך במהירה להיות כל כך חזק ומיידי שצרכנים כבר היום מצפים לקבל שירותים ומוצרים מבוססי AI ממותגים גדולים ומוכרים.

״צרכנים מבוגרים״ בארה״ב נשאלו בסקר של מורנינג קונסולט לגבי העניין שלהם בנושאים הבאים: מסלול טיול מותאם אישית שנוצר על ידי AI, המלצות לטיסות ובתי מלון שנוצרו על ידי AI וסוכני נסיעות וירטואליים המופעלים על ידי AI, והתוצאות שיקפו ביקושים יחסית מתונים.

נקודת המפנה, יש להניח, תגיע כשמותגים מובילים בענף התיירות, כדוגמת AirBnB, ייכנסו למשחק. AirBnB למשל מבטיחה ליצור עד אמצע 2024 "AirBnB חדש לגמרי", שיעמיד את יכולות ה-AI במרכז. החברה עושה מהלכים גדולים כדי להגיע לשם, בהן רכישות אסטרטגיות. כך, לדוגמה, החברה רכשה לאחרונה את Gameplanner.AI, סטארט-אפ שהוקם על ידי אחד היוצרים של Siri. ענקיות אחרות בתעשייה כמו Booking.com, Expedia ו-Priceline הודיעו כי גם הן מתכננות להשתמש בבינה מלאכותית כדי לשפר הכל, החל משירות הלקוחות ועד לתכנון טיולים והזמנת טיסות.

אז אם צריך לסכם, 2023 הייתה שנה מאתגרת בראייה גלובלית: סביבה כלכלית מורכבת, מתחים גיאו-פוליטיים מתמשכים ומלחמות שמתנהלות בכמה אזורים בעולם. כל אלו לא עצרו את תהליך ההבראה של תעשיית התיירות העולמית והיא בדרך להתאוששות מלאה לרמה שאפיינה את תקופת טרום מגיפת הקורונה.

וכך מתעוררות מחשבות רבות:
כיצד כל זה ישפיע על ענף התיירות בישראל ב-2024, שנכון להיום נמצאת בעיצומה של מלחמה? מאיפה יגיעו אלינו תיירים, מתי, ומאיזה סוג? האם המלחמה תביא לגל של ״תיירות פטריוטית״ ו״תיירות מלחמה״ שיפצו על ביקושים נמוכים מצד התיירות העסקית, או שהמגמה העולמית בתיירות העסקית, ביחד עם המשק הישראלי שלטוב ולרע יסקרן את הקהילה העסקית העולמית, ישפיעו לחיוב ויאיצו את היציאה מהמשבר התיירותי?

כשענף התיירות בישראל יכנס לתקופת התאוששות, הסביבה העסקית תהייה חדשה עבורו. ניקח לדוגמה את שוק דירות הנופש/השכרה לטווח קצר, שההיצע בו נחתך באופן משמעותי מאז פרוץ המלחמה, בייחוד בערים הגדולות ובפרט בתל אביב. כמו כן, יש להניח שדירה שעברה משוק ״השכירות לטווח קצר״ לשוק ״השכירות הרגיל״ ככל הנראה לא תחזור ב-2024 לשוק המקור שלה, ויש הרבה כאלו.

התמונה מסתבכת עוד יותר אם לוקחים בחשבון גם את העובדה שבתי מלון רבים בישראל מארחים מפונים מהדרום ומהצפון, במשך כמעט שלושה חודשים, והסוף עוד לא נראה לעין. המפונים, מצידם, רק מחכים לעשות צ׳ק אאוט ולחזור הביתה, באופן טבעי. ולכן, עבורם, חופשת נופש עתידית בבית מלון בארץ תהיה כנראה פחות אטרקטיבית ב-2024.

בקרב משפחות אחרות של ישראלים, שלשמחתם לא נאלצו להתפנות מביתם, אולי דווקא יגבר הדחף לתכנן נופש משפחתי בחו"ל, בגלל המלחמה והרצון להתאוורר מהאווירה ומתוצאות המלחמה בארץ. הדחף הזה יישען, יש להניח, גם על המחשבה שבתי מלון שאירחו מפונים והיוו עבורם בית יזדקקו גם הם להפוגה, על מנת להתרענן, לחדש את התשתיות, לטפל בבלאי ולהחיות מחדש את אווירת החופש, ולכן חופשה בחו"ל הגיונית יותר כרגע. במילים אחרות ״הבית״ יצטרך לחזור להיות בית מלון.

וכך, התייר הישראלי עשוי רק בשלב מאוחר יותר, אי שם ב-2025, למלא שוב את חלקו במאמץ הלאומי ולצרוך תיירות ישראלית כחול-לבן. זאת מתוך תחושת שליחות ואמונה שאין לנו ארץ אחרת! ויש לנו ״ארץ נופשת״.

הרבה שאלות, אנחנו יודעים.  ליועצים ולאנליסטים שלנו יש את הכלים, הידע והיכולות, שיעזרו לכם לקבל את התשובות המתאימות, להתמודד עם האתגרים הצפויים בעקבות המלחמה. כל זאת במטרה לייצר צמיחה יציבה ומחושבת.

The post רואים עולם: סיכום שנת 2023 בתיירות העולמית ומחשבות על 2024 appeared first on Factstories.

]]> מאחורייך, מלפנייך או מצדדייך: לענף המלונאות יש מתחרה שלא מתכוון להיעלם בקרוב https://www.factstories.me/research/short-term-rental-market/ Wed, 21 Jun 2023 10:16:57 +0000 https://www.factstories.me/?post_type=research&p=13743 The post מאחורייך, מלפנייך או מצדדייך: לענף המלונאות יש מתחרה שלא מתכוון להיעלם בקרוב appeared first on Factstories.

]]>

יוסי פאר, Head of Intelligence

יוני 2023

הימים בהם ניתן היה להתעלם או להפחית מערכו של שוק הדירות להשכרה לטווח קצר (Short-Term Rental Market) עברו ממזמן. בעוד שבעבר, מלונאים יכלו להרשות לעצמם להתמקד בעיקר בתחרות או בבידול של בית המלון שלהם אל מול מלונות אחרים, כיום הם כבר לא יכולים להדחיק את העובדה ששוק הדירות להשכרה מציב איום משמעותי שהופך ליותר ויותר רלוונטי בכל הנוגע לתחרות על הצרכן הסופי, קרי התייר/הטיילן.

על פי נתונים מאוגוסט 2022, ענף המלונאות מפסיד קרוב ל-450 מיליון דולר בשנה במונחים של הכנסה ישירה לטובת אתר Airbnb – הפלטפורמה המובילה בעולם לחיפוש דירות להשכרה לטווח קצר. במחקר אחר של אוניברסיטת פלורידה נמצא כי לא מדובר רק בפגיעה בהכנסות; הגידול האימתני של Airbnb, ואתרים דומים אחרים הפועלים בתחום, גורר אחריו גם ירידה במחירי החדרים בבתי המלון וקיטון בשיעורי התפוסה שלהם.

ממחקרים אחרים שבחנו את התחרות הישירה בין שני הענפים עולים ממצאים נוספים, שמחזקים את הטענה בדבר האיום המתגבר של שוק הדירות להשכרה לטווח קצר על ענף המלונאות המסורתי:

  • ב-HotelTechReport מצאו כי Airbnb נוגסת בכ-10% עד 12% מהביקוש בערים מובילות בעולם כדוגמת ניו-יורק, פריז ולונדון.
  • על פי PhocusWire, כ-45% מהמטיילים משווים בין מחיר ללילה בדירה להשכרה לטווח קצר לבין מחיר ללילה בבית מלון לפני שהם מבצעים הזמנה בפועל.
  • בסקר נרחב שגולדמן זאקס ביצעו נמצא כי 79% מהנסקרים אומנם מעדיפים מלכתחילה ללון בבית מלון, אולם שיעור זה צונח ל-40% בלבד בקרב אלו שהתנסו גם בלינה בנכס שניתן לשכור לטווח קצר.
  • בסקר שנערך ב-2021 על ידי Clever, חברת דאטה בתחום הנדל"ן, נמצא כי 60% מהמטיילים שהתנסו גם בלינה בבית מלון וגם בלינה בדירה שכורה, מעדיפים פיתרונות כדוגמת Airbnb על חשבון בתי מלון כשהם בוחרים לצאת לחופשה.

הקורונה עברה, אבל ההשפעות התיירותיות שלה כבר בלתי הפיכות

ענף המלונאות וענף ההשכרה לטווח קצר חופפים במידה מסוימת, שכן צרכנים פוטנציאליים נוטים להשוות את המחיר, התמורה, החוויה הכללית והשירותים הנלווים שניתן לקבל בכל אחת מאפשרויות הלינה הללו. ולצד תיירים שתמיד יעדיפו את האופציה הנוחה והמוכרת – לינה בבית מלון, כמות התיירים/הנופשים שהחלו לבחון את האופציה המתחרה רק הולכת וגדלה.

את ההעדפה ללינה בדירה על חשבון חדר בבית מלון ניתן להסביר די בקלות. בניגוד לחדר בבית מלון, דירה מציעה לנופשים גם את האפשרות לשהות במרחב מרווח יותר, לקבל תמורה גבוהה יותר למחיר, כגון חצר, מטבח או אבזור משלים, וליהנות מתחושה של בית (Home away from home), הכוללת גם פרטיות מלאה.

יתרה מכך, משבר הקורונה הוביל לשינויים בהעדפות הצרכניות ולגידול בביקוש לפתרונות לינה מבודדים/פרטיים, לצד גידול מתמשך בהיצע הנכסים המוצעים להשכרה לטווח קצר.

גם שוק הדירות להשכרה לטווח קצר בישראל מאותת על מגמת צמיחה, לאחר שנפגע קשה בתקופת הקורונה, כך עולה מנתונים של Transparent, חברת BI המספקת דאטה עבור ענף הנכסים להשכרה לטווח קצר. הנתונים ניתנו ל-Fact Stories בבלעדיות ומפורסמים כאן לראשונה.

בשל משבר הקורונה, שוק הדירות להשכרה לטווח קצר בישראל אומנם גדל ב-0.2% בלבד ב-4 השנים האחרונות, אולם ברור שמגמת הגידול צפויה להתחזק, ובערים מסויימות, כדוגמת אילת, כבר מדובר במגמה מובהקת.

מתחרה, לא משלימה: איך להפוך את התחרות הסמויה לגלויה, ודי בקלות

ועכשיו לבשורות קצת יותר טובות עבור ענף המלונאות: לא מדובר במאבק חסר תכלית – על פי מחקר חדש שערכה OTA Insight, פלטפורמת BI לחיזוי מגמות וביקושים בענף המלונאות, מסתבר שיש קשר בין הביקוש לדירות להשכרה לטווח קצר לבין הביקוש לחדר בבית מלון, ומכאן גם לשיעורי התפוסה בבתי המלון. יתרה מכך, מהמחקר עולה שאם עוקבים אחר הביקושים לדירות שניתן לשכור לטווח קצר, מסתבר שניתן לחזות את הביקושים לבתי מלון ולהיערך בהתאם מבחינת אסטרטגיית המחיר והשיווק המתאימה ביותר.

במסגרת המחקר נבדק הקשר בין שוק הדירות להשכרה לטווח קצר לבין שוק המלונות ב-29 יעדים ברחבי העולם, בהם אמסטרדם, פריז, ניו-יורק, סידני וברלין, בתקופה שבין אוגוסט 2022 לפברואר 2023. ב-20 יעדים נמצא קשר חיובי ומובהק, שמרמז על כך שהזמנת דירה לטווח קצר מתבצעת בדרך כלל מוקדם יותר מאשר הזמנת חדר בבית מלון.

הבדיקה נעשתה ב-2 צירים:

  1. ניתוח השוואתי של שיעורי תפוסה – על מנת למצוא קשר בין היקף ההזמנות (OTB) של חדר בבית מלון לבין היקף ההזמנות של דירה להשכרה לטווח קצר, המחקר בחן את שיעורי התפוסה הסופיים ומצא שהם עוקבים אחר אותם דפוסי ביקוש, אולם האופן שבו הם הגיעו לשיעור התפוסה הסופי היה שונה. כך, המחקר חשף פער (Lag) מבחינת הזמן שלוקח לכל ענף להגיע לשיעור תפוסה של 5%.
  2. ניתוח השוואתי של הפער בזמן – לאחר מכן, המחקר ניתח את ההבדלים בזמנים ומצא כי בעוד ששוק הדירות להשכרה לטווח קצר מגיע ל'פיק' מוקדם יותר בכל הנוגע לשיעורי התפוסה, בתי מלון מגיעים ל'פיק' קרוב יותר למועד השהייה בפועל.

ממצאי ומסקנות המחקר:

  • בתי מלון בערים השונות החלו להתמלא מאוחר יותר בהשוואה לדירות להשכרה לטווח קצר באותן ערים, אולם הם כן הצליחו להגיע למספר הזמנות גבוה באופן משמעותי ב-3 השבועות שלפני מועד השהייה עצמו. במילים אחרות, הזמנה של דירות באזור מסוים יכולה לאותת למלונאים על גידול עתידי בביקוש לבית מלון באותו אזור.
  • הזמן שלוקח לענף המלונאות "להדביק" את הפער מענף הדירות לטווח קצר עומד על 21 ימים (החציון ליתר דיוק), כך שניתן לראות בכך כלי יעיל ומדויק לחיזוי ביקושים.

להפוך את ה-Blind Spot לערך כלכלי

ממצאי המחקר מעידים כי לא רק שמלונאים לא יכולים להרשות לעצמם להתייחס לענף הדירות להשכרה לטווח קצר כענף משלים אך לא מתחרה, אלא שהם אף יכולים להרוויח מכך ולהשיג יתרון תחרותי על פני בתי מלון אחרים שנמצאים בסביבתם. זאת אם יבחרו לנטר את שיעורי התפוסה בשוק ההשכרה לטווח קצר ולקבל על בסיס זה מידע מקדים וצפי לגידול בביקושים.

כיצד אפשר לנטר אחר דאטה רלוונטית הנוגעת לשוק ה-Short-Term Rental? דרך טובה להישאר עם יד על הדופק היא באמצעות הסקירות המקיפות שלנו, שמתעדכנות מדי חודש או מדי רבעון, בהתאם לצרכים המיוחדים שלכם. הסקירות הללו מבוססות בין היתר גם על  +Rate Insight – הכלי החדש של OTA Insight, הכולל גם דאטה איכותית של חברת Transparent.

בעזרת הסקירות שלנו תוכלו להיחשף לתובנות שיאפשרו לכם לקבל החלטות תמחור טובות יותר, בהתבסס על ביקושים ושיעורי תפוסה, והכי חשוב – ימצב אתכם כמה צעדים לפני המתחרים שלכם. וזה כל הסיפור בעצם.

רוצים להיחשף למידע בלעדי הנוגע לשוק הדירות להשכרה לטווח קצר בישראל, על מנת לאמץ את אסטרטגיית המחיר והשיווק הטובה ביותר עבור בית המלון שלכם? מעולה, פשוט דברו איתנו.  

מקורות:
נתונים בלעדיים של Transparent
Unlocking the power of short-term rental data: A new approach to predicting demand at your hotel”, OTA Insight, March 2023"
Why Every Hotel Should Have an STR Strategy?”, 4hoteliers, 6.1.23"
Airbnb is the Best Thing That’s Happened to Hotels in a Long Time”, HotelTechReport, 18.5.22"
Airbnb’s Impact on the Hotel Industry: Insights From 1000 Travelers Who Use Both”, Clever, 3.8.21"
Hotel Vs. Airbnb: How The Hotel Industry Tried But Can Never Destroy Short-Term Rentals”, Shortterm Sage"
 explosive growth jolts hotel industry’s bottom line”, Florida State University News, 18.4.19"
Goldman Sachs: More and More People Who Use Airbnb Don’t Wan’t to Got Back to Hotels”, Bloomberg, 16.2.16"

The post מאחורייך, מלפנייך או מצדדייך: לענף המלונאות יש מתחרה שלא מתכוון להיעלם בקרוב appeared first on Factstories.

]]> הצעת מחקר: שוק הדירות להשכרה לטווח קצר בישראל – נתונים, מגמות ופוטנציאל https://www.factstories.me/research/research-proposal/ Wed, 21 Jun 2023 10:08:28 +0000 https://www.factstories.me/?post_type=research&p=13741 The post הצעת מחקר: שוק הדירות להשכרה לטווח קצר בישראל – נתונים, מגמות ופוטנציאל appeared first on Factstories.

]]>

יוסי פאר, Head of Intelligence

יוני 2023

שוק הדירות להשכרה לטווח קצר ממשיך לצבור תאוצה בישראל, בדומה למגמה העולמית וכיום הוא מהווה תחרות ישירה לבתי המלון, ולא רק ענף משלים. יתרה מכך, ​מחקרים מלמדים שלפני ההזמנה בפועל, 45% מהתיירים​ משווים בין האופציה להשכיר דירה לטווח קצר לבין האפשרות לשלם עבור חדר בבית מלון.

דירה להשכרה לטווח קצר היא לרוב גם מרוהטת, ומאפשרת פרטיות ונוחות מירבית. לעיתים היא אף משתלמת יותר מבחינה כלכלית, כשמדובר בקבוצות גדולות או משפחות שמחפשות מקום לשהות ולהתארח. בנוסף לכך, האורחים שבוחרים בדירה שכורה נהנים ממרחב גדול יותר, מטבח מאובזר ואפשרות לבישול עצמאי. מנגד, בתי מלון מציעים ללקוחות שלהם שירותים משלימים ומגוונים, בהם שירות חדרים, מסעדות, בריכות שחייה, מתקנים ספורטיביים ועוד. זאת לצד חוויה מלונאית הכוללת גם צוות עובדים מיומן שדואג לצורכי האורחים במלון. מכאן, שבחירת האירוח הסופית מתבססת על ההעדפות והצרכים הייחודיים של האורחים/תיירים.

אנחנו ב-Fact Stories, חברת ייעוץ מבוסס מחקר, עובדים בצמוד עם חברות דאטה מובילות בענף התיירות וה-Hospitality, בהן OTA Insight ו-Transparent. על בסיס הצעת המחקר הזו, תוכלו להיחשף לנתונים בלעדיים המתייחסים לענף הנכסים להשכרה לטווח הקצר – הן ברמה הארצית והן בהתייחסות ספציפית לערים ירושלים, תל אביב ואילת – כולל ניתוח הנתונים, תובנות ומגמות.

הנתונים המוצעים כוללים: 

  • מחיר ממוצע ללילה עבור דירות  1-5 חדרים בישראל, באילת, בת"א ובירושלים, בשכירות לטווח קצר, בדולרים, בין 01.2019 ל-04.2023
  • מגמות ושינויים בביקוש לדירות להשכרה לטווח קצר בישראל, באילת, בת"א ובירושלים: 2022 לעומת 2019
  • מגמות ושינויים בביקוש לדירות להשכרה לטווח קצר בישראל, באילת, בת״א ובירושלים: 2022 לעומת 2021
  • גודל השוק של דירות להשכרה לטווח קצר בישראל, באילת, בת"א ובירושלים, בין 01.2019 ל- 03.2023
  • שיעורי תפוסה חודשיים בפועל בדירות להשכרה לטווח קצר בישראל, באילת, בת"א ובירושלים, בין 01.2019 ל-04.2023
  • שיעורי תפוסה חודשיים על פי צבר הזמנות (OTB) בדירות להשכרה לטווח קצר בישראל, באילת, בת"א ובירושלים, בין 01.2022 ל-12.2023

נתונים לדוגמה מתוך המחקר:

רוצים להיחשף למידע בלעדי הנוגע לשוק הדירות להשכרה לטווח קצר בישראל, על מנת לאמץ את אסטרטגיית המחיר והשיווק הטובה ביותר? מעולה, פשוט דברו איתנו.  

The post הצעת מחקר: שוק הדירות להשכרה לטווח קצר בישראל – נתונים, מגמות ופוטנציאל appeared first on Factstories.

]]> סטייק אנד ביונד: סקירה עולמית ומבט על השוק הישראלי https://www.factstories.me/research/meat-subtitute-market/ Mon, 19 Jun 2023 02:20:50 +0000 https://www.factstories.me/?post_type=research&p=13552 The post סטייק אנד ביונד: סקירה עולמית ומבט על השוק הישראלי appeared first on Factstories.

]]>

יוסי פאר, Head of Intelligence

מרץ 2023

שוק מוצרי החלבון האלטרנטיבי הכולל תחליפי בשר, ביצים, חלב ופירות ים, צפוי להגיע ל-290 מיליארד דולר עד שנת 2035, בעקבות ביקוש צרכני הולך וגובר. מבחינה כמותית, השוק מוערך ב-13 מיליון טון בשנה נכון לשנת 2021, המהווים 11% מסך כל מוצרי החלבון (אלטרנטיבי ומהחי), והוא צפוי לגדול ל-97 מיליון טון בשנת 2035 ולנתח שוק של 22%. בקצב הזה, חשוב לציין, צפויה להיות ירידה משמעותית בצריכת החלבון מהחי באירופה, החל משנת 2025.

מגמת העלייה בצריכת מוצרי חלבון אלטרנטיבי, על חשבון ירידה בצריכת מוצרי חלבון מהחי, תלויה במידה רבה בתפיסת הטעם, המרקם והמחיר שלהם כשווים או זהים. הצפי הוא כי מגמה זו תתרחש ב-3 שלבים:
1. מוצרי חלבון אלטרנטיבי מבוססי צמחים (סויה, אפונה וחלבונים אחרים), כגון המבורגרים, מוצרי חלב וביצים, ישיגו "שוויון" מול המוצרים מהחי בשנת 2023, אם לא מוקדם יותר.
2. מוצרי חלבון אלטרנטיבי העשויים ממיקרו-אורגניזמים (פטריות, שמרים ואצות חד-תאיות), יגיעו ל"שוויון" עד 2025.
3. מוצרי חלבון אלטרנטיבי, שגדלו מתרביות של תאי בעלי חיים, יגיעו ל"שוויון" עד 2032.

בשר ותחליפי בשר – כמה מגלגל השוק העולמי?

  • בין שנת 2018 לשנת 2027 צפוי השוק העולמי לתחליפי בשר לצמוח בממוצע ב-48% מדי שנה.
  • בין שנת 2018 לשנת 2027 צפוי השוק העולמי לבשר מעובד לצמוח בממוצע ב-2.1% מדי שנה.
  • בין שנת 2018 לשנת 2027 צפוי השוק העולמי לבשר טרי לצמוח בממוצע ב-6.8% מדי שנה.

ב-2021 יוצרו ברחבי העולם 340 מיליון טון בשר, וזאת על מנת לספק את הדרישה העצומה לבשר. שוק תחליפי הבשר, לעומת זאת, נותר זניח בהשוואה לייצור בשר טרי ומעובד, וזאת למרות הצמיחה האדירה. לראיה, ההכנסות העולמיות מבשר טרי ומבשר מעובד צפויות להגיע ב-2023 לכ-1.3 טריליון דולר, בהשוואה להכנסות של כ-13 מיליארד דולר בלבד מתחליפי בשר.

מעבר לעובדה שמדובר בשוק צומח אך קטן באופן יחסי, יצרניות תחליפי הבשר נתקלות גם בבעיות רגולטוריות, כגון טיוטת החוק שתגיע להצבעה בפרלמנט האיטלקי, האוסרת מכירה של בשר שגודל במעבדה.

בשר שגודל במעבדה נמכר כרגע בשווקים באופן מוגבל יחסית, אך הוא צפוי לתפוס נתחי שוק נרחבים ברגע שיהפוך לזמין יותר לשיווק, מאחר וטעמו קרוב יותר לבשר "רגיל" בהשוואה לתחליפים האחרים הקיימים בשוק. את בשר המעבדה מגדלים במיכלים גדולים המלאים במצע גידול, אולם בעוד שטכניקת גידול זו אושרה על ידי הרגולציה בסינגפור ובישראל, מדינות רבות אחרות טרם נתנו לה אישור רגולטורי. יחד עם זאת, ה-FDA בארה"ב הכריז בנובמבר 2022 על מוצריה של חברת בשר מעבדה ראשונה כראויים למאכל אדם. החברה ממתינה כעת לאישור ממשרד החקלאות האמריקאי לפני שתשיק את המוצר הראשון שלה – חזה עוף.

מי צורך יותר בשר? נתונים השוואתיים

ככלל, ככל שמדינה היא עשירה יותר, כך שיעור צריכת הבשר בה גבוה יותר. בסקר של Statista, שנערך ב-2022 בקרב 60 אלף נסקרים מ-21 מדינות, נמצא כי בממוצע 86% מהנשאלים ענו כי התזונה שלהם מכילה בשר. במילים אחרות, למרות מגמת הצמיחה של תחליפי הבשר, אכילת בשר נותרה נורמה מקובלת בכל העולם. רק ב-3 מתוך 21 המדינות שנסקרו, פחות מ- 80% מהנשאלים אמרו שהם אוכלים בשר – בהודו עמד נתון זה על 53% (בעיקר בגלל קאסטת הברמהינים הצמחונית), בשוויץ 72% ובסין 79%.

אולם, למרות צריכת בשר גבוהה באופן יחסי, גם תחליפי בשר זוכים לפופולריות במדינות מערביות, בשל חששות הצרכנים הנוגעים להשפעות סביבתיות שליליות ולשיטות לא אתיות בייצור בשר. כך, לדוגמה, 21% מהנסקרים בבריטניה הצהירו כי הם קונים תחליפי בשר באופן קבוע, 12% בספרד ו-11% אחוז באוסטריה. בסין, מדינה שרחוקה מלהיקרא מדינה מערבית כמובן, 20% מהנסקרים הצהירו כי הם רוכשים תחליפי בשר באופן קבוע, וזאת הודות לפופולריות הגבוהה של תחליפי בשר במטבח הסיני, כמו טופו וסייטן. בדרום קוריאה, בכל אופן, שיעור אכילת תחליפי בשר הוא הנמוך ביותר – רק 9% מהנסקרים בדרום קוריאה קונים תחליפי בשר באופן קבוע, בהשוואה ל-95% שצורכים בשר באופן קבוע.

שוק החלבון מן החי – ישראל מככבת בצמרת

ישראלים אוכלים בממוצע 19.6 ק"ג בשר בשנה, נכון למאי 2022. מדובר בגידול של 50% ב-6 השנים האחרונות – גבוה יותר מקצב הגידול באוכלוסייה. על פי נתוני משרד החקלאות, ישראל נמצאת בצמרת טבלת צריכת הבשר בקרב מדינות ה-OECD – שנייה רק לארגנטינה. בכל הנוגע לצריכת בשר עוף, ישראל מדורגת ראשונה בעולם – 64 ק"ג לנפש, בשנה.

בסקר שנערך ב-2021 נמצא כי 46% מהאוכלוסייה היהודית בישראל (שאינה חרדית) מעוניינים להפחית או נמנעים מצריכת בשר: כ-23% מהאוכלוסייה דיווחו כי הם מפחיתים את הצריכה בפועל, כ-15% דיווחו כי הם מעוניינים בהפחתת בשר גם אם טרם שינו הרגלי אכילה וכ-8% הגדירו את עצמם כצמחונים או טבעונים, שאינם אוכלים כלל בשר. מול אלה, קיים גרעין קבוע ויציב לאורך זמן, המונה אף הוא כ-46% מהאוכלוסייה, שהצהיר כי הוא אוכל ואוהב בשר ולא מתכנן להפחית בצריכה.

מפחיתי בשר בפועל ציינו כי הם מוותרים על בשר ועל הערכים התזונתיים והחלבון שבו, ואף סבורים שיש לו תחליף מבחינת הטעם. למרות זאת, כאשר נשאלו האם יבחרו בהמבורגר בשרי או בכזה שאינו ממקור בשרי – יותר מ- 60% מהם הודו כי עדיין יבחרו בחלופה הבשרית.

הנימוקים העיקריים להחלטה שלא לאכול בשר או להפחית בצריכתו הם: שיקולים בריאותיים (40%), אידיאולוגיה של מניעת פגיעה בבעלי חיים (24%), רתיעה מטעם הבשר (16%) ושמירה על הסביבה (7%). יחד עם זאת, ניתן לראות כי המניעים המרכזיים משתנים בין הקבוצות השונות ובעוד שבקרב צמחונים וטבעונים המניע המרכזי הוא מניעת פגיעה בבעלי החיים, בקרב מפחיתי הבשר השיקול הבריאותי הוא זה שמוביל.

צמחונים וטבעונים מחליפים את הבשר בירקות מבושלים, קטניות, לחם ובעיקר מנה מוכנה מן הצומח.
הירידה בבשר בקרב מפחיתי הבשר בפועל מתבטאת בשילוב של דגים, טונה או מנה מוכנה מן הצומח בכמות גבוהה יותר בהשוואה לקהלים אחרים, בעוד שבקרב המפחיתים באוריינטציה (לא בפועל) צריכת הבשר ממשיכה להיות כמעט קבועה, והם נוטים לאכול מעט יותר תוספות פחמימתיות.

הפחתת בשר מאופיינת קודם כל בתהליך של הפחתת כמות הבשר שאוכלים, ורק בשלב מאוחר יותר במציאת תחליף להפחתה. בעניין זה, ראוי לציין כי בקרב מפחיתי הבשר בפועל או בתכנון נרשמת פתיחות גבוהה יותר כלפי מוצרים מן הצומח המבוססים על ירקות וקטניות, מאשר כלפי מוצרים מן הצומח דמויי בשר.

לסיכום, ניתן לראות כי קיימת פתיחות גבוהה בקרב מפחיתי צריכת הבשר להתנסות במוצרים חדשים מבוססי ירקות וקטניות ומוצרים דמויי בשר.

התשתית של השוק הישראלי: סטארטאפים, מחקר ואקדמיה

תחום החלבון האלטרנטיבי כולל חברות העוסקות בפיתוח תחליפים למוצרי חלב, ביצים, בשר או דגים המבוססים על חלבונים מהצומח, פרמנטציה (התססה) או חלבונים שגודלו בתרבית במעבדה (בשר/חלב מתורבת).

באופן כללי, תעשיית תחליפי החלבון פורחת דווקא בישראל הודות לתשתית איתנה של מחקר בתחום הביו-טכנולוגיה והנדסת רקמות, החשובים לפיתוח בעולמות הבשר המתורבת והפרמנטציה, וכן בזכות שורה של מוסדות אקדמיים, כגון הפקולטה לחקלאות ברחובות, המכון וולקני והטכניון.

סטארטאפים ישראליים בתחום החלבון האלטרנטיבי – נתונים ושחקנים מובילים

  • ההשקעות בסטארטאפים ישראליים בתחום החלבון האלטרנטיבי זינקו בשנת 2021 ב-450% והסתכמו ב-623 מיליון דולר.
  • היקף ההשקעות מציב את ישראל במקום השני בעולם, אחרי ארה"ב, בכל הנוגע להשקעות בסטארטאפים בתחום תחליפי החלבון, ולפני מדינות כגון סינגפור, ברזיל, סין, יפן ומדינות נוספות באיחוד האירופי.
  • 37% מההשקעות העולמיות ב-2021 בתחום הבשר המתורבת היו בחברות ישראליות.
  • ישראל היא המדינה שבה הוקמו הכי הרבה סטארטאפים שעוסקים בפיתוח תחליפים לדגים ופירות ים.

את ההשקעות בתחום בשנת 2021 הובילה Future Meat (או בשמה החדש Believer), שמפתחת בשר מתורבת וגייסה 338 מיליון דולר (נכון לאפריל 2023). במקום השני נמצאת Redefine Meat, שמפתחת בשר המבוסס על חלבון מהצומח וגייסה 170 מיליון דולר (נכון לסוף שנת 2022). במקום השלישי נמצאת Remilk, שמפתחת תחליף חלב באמצעות פרמנטציה וגייסה 131 מיליון דולר (נכון לפברואר 2023). במקום הרביעי נמצאת Aleph Farms, שמפתחת בשר מתורבת וגייסה עד כה כ-120 מיליון דולר (נכון לאפריל 2023).

עוד חשוב לציין כי בשנת 2021 הוקמו בישראל 11 חברות חדשות שעוסקות בפיתוח תחליפי חלבון, כשבסה"כ פועלים בישראל 50 סטארטאפים בתחום (כולם לאחר סבב גיוס ראשון) – רובם המכריע עוסק בפיתוח תחליפי חלבון מבוססי צמחים.

שוק קטן, פוטנציאל גידול משמעותי ואתגרים לא מבוטלים
שוק תחליפי החלבון מהצומח בישראל עמד ב-2021 על 254 מיליון דולר. בין השנים 2019 ל-2021,
מכירות בשר המבוסס על חלבון מהצומח גדלו ב-21%, בעוד שמכירות הבשר הרגיל עלו ב-4%. עם זאת, תחליפי הבשר מהווים 6.4% בלבד משוק הבשר כולו, שנאמד בכמיליארד וחצי דולר, כך שפוטנציאל הצמיחה של שוק זה הוא גדול מאוד.

איומים על תעשיית תחליפי החלבון בישראל:
– בישראל חסרים מרכזי מו"פ, חדשנות ופיילוט, בניגוד למדינות כמו סינגפור, הולנד ושווייץ, בהן לסטארטאפים יש גישה למתקנים הכי מתקדמים בתחום. עובדה זו עלולה לפגוע ברמות החדשנות של הסטארטאפים הישראלים, ואף ביכולת שלהם להיכנס לייצור בהיקף רחב.
– ההשקעה של המדינה (באמצעות רשות החדשנות) בתשתיות ובסטארטאפים בשלבים מוקדמים אומנם קיימת, אך היא לא מספיקה על מנת לבסס את ההובלה הישראלית בתחום. בשנת 2021 השקיעה רשות החדשנות 13 מיליון דולר בתחום, ואילו בשנת 2022 היא השקיעה 18 מיליון דולר, שהושקע בקונסורציום בשר מתורבת המורכב מ-14 חברות ישראליות ו-10 מעבדות אקדמיות, הפועלות יחד כדי להוזיל עלויות ולהגדיל את הייצור.
– חשוב לציין כי נכון לסוף שנת 2022, חברות המייצרות בשר המגודל במעבדה עדיין ממתינות לאישורי רגולציה במדינות אליהן הן מעוניינות להפיץ את מוצריהן (לרבות ישראל).

בשר מתורבת – תחזית לעתיד הקרוב
בשלב הראשון, חלק גדול מהמוצרים שיכנסו לשוק יהיו היברידיים: מוצרים שיהיה בהם שילוב של אחוז מסוים של בשר/שומן שהגיע מתהליך של תירבות, יחד עם תחליף צמחי. מהלך כזה יאפשר להגיע למחיר יעד נכון יותר לשוק והוא גם ישים יותר מבחינת יכולת הייצור, שכן יידרשו עוד כמה שנים של פיתוח עד שיהיה ניתן לייצר בשר מתורבת (שאינו משולב עם תחליף צמחי) בהיקף נרחב. סביר כי מגמה זו תגביר את היקף שיתופי פעולה בין חברות בתחום הצמחי לחברות מתחום הבשר המתורבת.

מקורות:
נתוני משרד החקלאות ופיתוח הכפר, מאי 2022
"ישראל היא מעצמת פוד-טק. רוצים ביס?", ynet, ב-15.3.22
"האם רוב הישראלים רוצים לאכול פחות בשר?", מאקו, ב-15.11.21
Crunchbase.com
Despite Fast Growth,  Meat Subtitute Are a Niche Market", Statista"
Eating Meat is the Norm Almost Everywhere", Statista"
"Israel is a Fake Meat Powerhouse", Wired, 6.4.21"
How Israel Became the Global Center for Alternative Meat Tech", Time, 30/11/22"

The post סטייק אנד ביונד: סקירה עולמית ומבט על השוק הישראלי appeared first on Factstories.

]]> מהתרסקות להתאוששות: האם ירושלים היא ה"תל אביב" הבאה? https://www.factstories.me/research/the-status-of-jerusalem/ Mon, 06 Feb 2023 08:49:48 +0000 https://www.factstories.me/?post_type=research&p=13114 The post מהתרסקות להתאוששות: האם ירושלים היא ה"תל אביב" הבאה? appeared first on Factstories.

]]>

יוסי פאר, Head of Intelligence

פברואר 2023

בעיתות של שגרה, תל אביב וירושלים נחשבות למקור משיכה עיקרי עבור תיירים שמגיעים לישראל, אך ב-3 שנות הקורונה האחרונות שתי הערים נשענו בעיקר על עלייה בתיירות הפנים בצל הפגיעה בתיירות הנכנסת. ואז הגיעה 2022 – שנת ההתאוששות הראשונה של ענף התיירות העולמית והמקומית כאחד, שהורגשה בכל רחבי הארץ ובעוצמה גדולה במיוחד בתל אביב ובירושלים.

על בסיס נתוני OTA Insight שניתנו לנו בבלעדיות, לצד דאטה נוספת שאספנו, סקרנו את השינויים שחלו בענף התיירות המקומית ב-3 השנים האחרונות, ניתחנו היכן הייתה צמיחה גדולה יותר – בתל אביב או בירושלים, במטרה לאתר מגמות תיירותיות חדשות, וענינו על השאלה המסקרנת: האם ניתן להכתיר את ירושלים כ"תל אביב" הבאה.

סימני התאוששות ראשוניים בענף התיירות המקומית

על פי נתוני משרד התיירות, בשנת 2022 נכנסו לישראל 2.675 מיליון תיירים, גידול של 570% בהשוואה ל-397 אלף בלבד תיירים שהגיעו לישראל ב-2021 ועלייה של 221% בהשוואה ל-831 אלף תיירים שהגיעו לישראל בשנת 2020. מדובר בכמות נמוכה יותר מ-4.55 מיליון התיירים שהגיעו לישראל ב-2019, אולם בהחלט ניתן לזהות את מגמת ההתאוששות.

כמות התיירים שנכנסו לישראל (2019-2022, באלפים)
מקור: הודעת משרד התיירות, מעודכנת לתאריך 08.01.2023
כמות התיירים שנכנסו לישראל, לפי חודשים (2019-2022, באלפים)
מקור: הודעת משרד התיירות, מעודכנת לתאריך 08.01.2023

מגמת ההתאוששות של ענף התיירות בישראל חלשה במקצת בהשוואה לקצב ההתאוששות של ענף התיירות בעולם. כך, בעוד שהיקף התיירות הנכנסת לישראל ב-2022 היה נמוך ב-41% בהשוואה ל-2019, היקף התיירות העולמית ב-2022 היה נמוך ב-36% בלבד. ניתן להניח כי הפער בין ישראל לעולם התבסס על כך שישראל נפתחה לתיירות מאוחר יותר בהשוואה ליעדים אחרים באירופה ויעדים אלטרנטיביים נוספים הקרובים לישראל.

עם זאת, בכל הנוגע לכמות הלינות, 2022 התאפיינה כשנת שיא: על פי נתוני משרד התיירות, בשנה החולפת נרשמו יותר מ-20 מיליון לינות של ישראלים במגוון מתקני האירוח בישראל (על כל סוגיהם). מדובר בנתון גבוה במיוחד ובפרט בהשוואה ל-2019, אז נרשמו 17.4 מיליון לינות של ישראלים.

כמות הלינות של תיירים בהשוואה לישראלים (2019-2022, באלפים)
מקור: הודעת משרד התיירות, מעודכנת לתאריך 08.01.2023

היקף ההכנסות מתיירות נכנסת בשנת 2022 הסתכם ב-13.5 מיליארד שקל, לא כולל הוצאות תיירים על טיסות בחברות ישראליות, בהשוואה לכ-23 מיליארד שקל בשנת 2019 (כלומר, ירידה של 41.3%). אולם, כפועל יוצא מהגידול המשמעותי בלינות הישראלים, ההכנסה מתיירות פנים גדלה ובהיקף משמעותי – ההכנסות בשנת 2022 הגיעו ליותר מ-17 מיליארד שקל בהשוואה לכ-12.7 מיליארד שקל בשנת 2019 (עלייה של 33.8%).

היקף ההכנסות מתיירות פנים (2019-2022, אומדן, במיליוני שקלים)*
*לא כולל תיירות חד-יומית
מקור: הודעת משרד התיירות, מעודכנת לתאריך 08.01.2023

נקודת המוצא ממשבר הקורונה: תל אביב צומחת, ירושלים מדשדשת

ב-3 השנים האחרונות חל גידול בכמות בתי המלון בתל אביב, בעיקר במלונות ברמה 2 ו-3*, בעוד שכמות בתי המלון בירושלים נשארה כמעט אותו הדבר. מגמה זו ניכרת גם בשינויים בהיצע החדרים הקיים בשתי הערים ב-3 השנים האחרונות.

כמות בתי המלון בירושלים ובתל אביב – בחלוקה לפי רמות ("כוכבים")
מקור: מלונות, תיירות וחדרים, לפי רמה וסוג בישובים נבחרים, הלמ"ס, יוני 2022
*רמה I מסמלת את מלונות היוקרה, רמה II מקבילה ל-4 כוכבים, רמה III מקבילה ל-3 כוכבים
**שנת 2022 מתייחסת לרבעון הראשון בלבד
כמות חדרי המלון בתל אביב (2019-2022)
כמות חדרי המלון בירושלים (2019-2022)
מקור: מלונות, תיירות וחדרים, לפי רמה וסוג בישובים נבחרים, הלמ"ס, יוני 2022

הנתונים שבטבלאות הללו מצביעים על כך שלאורך זמן, כל בתי המלון בתל אביב חזרו לפעילות לאחר שנסגרו זמנית בתקופת הקורונה, ואף נוספו בתי מלון חדשים. בירושלים, לעומת זאת, המצב עוד לא חזר לקדמותו וכמות בתי המלון בעיר קטנה במקצת בהשוואה ל-2019 (לפני הקורונה).

מבחינת כמות הלינות, ניכר כי יש מגמת התאוששות בירושלים, אולם ענף המלונאות בעיר עדיין לא חזר לרמה שנרשמה ב-2019. זאת בשל הירידה בהיקף תיירות החוץ, שעוד לא מראה סימני התאוששות משמעותיים בהשוואה לתיירות הפנים שכן משקפת מגמה של חזרה לשגרה.

המצב בתל אביב די דומה: כמות הלינות בתל אביב מאותתת גם היא על מגמת התאוששות לאחר משבר הקורונה שהחל ב-2020, אך הענף עדיין לא חזר לרמתו בשנת 2019, בעיקר בשל הירידה בהיקף תיירות החוץ.

כמות הלינות במלונות בתל אביב ובירושלים (באלפים, 2019-2022)
מקור: לינות תיירים תל אביב יפו, הלמ"ס, יוני 2022
מקור: לינות תיירים ירושלים, הלמ"ס, יוני 2022
*שנת 2022 מתייחסת לרבעון הראשון בלבד

מעניין לראות כי בשתי הערים ניכרת התאוששות של תיירות הפנים, אולם תיירות הפנים בתל אביב תורמת יותר להתאוששות הענף בעיר, בהשוואה לתרומתה להתאוששות הענף בירושלים. עם זאת, חשוב לציין כי ב-2019 הפכה ירושלים לעיר המובילה בארץ מבחינת לינות תיירים מחו"ל, עם 80.3% מכלל התיירים, לעומת תל אביב שדורגה אחריה עם 74.0% מכלל התיירים.

הצצה לעתיד הוורוד של ירושלים – ניתוח נתוני OTA Insight

סקירת השינויים בענף, לצד ניתוח נתוני OTA Insight שניתנו ל-Fact Stories בבלעדיות, מצביעים על כמה מגמות מעניינות. אלו מחזקות את ההערכה שלנו כי ירושלים צפויה ליהנות ממעמד תיירותי חדש בשנים הקרובות. זאת למרות שההתאוששות שלה ממשבר הקורונה מתונה יותר בהשוואה לתל אביב.

1. ירושלים הייתה בדרכה להפוך לתל אביב הבאה, ואף מעבר, אך משבר הקורונה עצר את המגמה. תל אביב, לעומת זאת, יצאה טוב יותר ממשבר הקורונה, בעיקר הודות לתיירות הפנים, והדבר ניכר בעלייה בכמות בתי המלון והחדרים בעיר.

2. בראייה שנתית, ענף המלונאות בתל אביב ובירושלים הראה סימני התאוששות, שהלכו והתגברו ככל שהשנה התקדמה. נכון לעכשיו, רמת המחירים בתל אביב ובירושלים דומה לזו שאפיינה את 2019. עם זאת, בתחילת 2022, המחיר של חדר בבית מלון בתל אביב ובירושלים היה נמוך יותר בהשוואה ל-2019 (שנת התיירות הנורמלית האחרונה לפני פרוץ המשבר), ייתכן בשל העובדה שאין עדיין כנסים עסקיים בינלאומיים.

השוואת המחיר של חדר בבית מלון בתל אביב/ירושלים, (בשקלים, 2019-2022)
מקור: נתונים מ-OTA Insight

3. ב-2022, המחיר הממוצע בבית מלון בירושלים היה גבוה יותר בחודשים יוני (7%), יולי (22%) ואוגוסט (15%), בהשוואה למחיר בתקופה המקבילה בשנת 2019. הסברים אפשריים לכך הם ביקוש גבוה אל מול היצע נמוך יחסית של בתי מלון שחזרו לפעילות, ו- Revange Spending של התייר הישראלי, שהובילה לעלייה במחירים.

גם בתל אביב, המחיר הממוצע בבית מלון היה גבוה יותר בחודשים יוני (4%), יולי (10%) ואוגוסט (5%), בהשוואה למחיר בתקופה המקבילה בשנת 2019. יחד עם זאת, ניתן לראות כי שיעור העלייה במחיר הממוצע בתל אביב היה נמוך מזה שבירושלים.

שינויים במחיר של חדר בבית מלון (השוואה בין 2019 ל-2022)
מקור: נתונים מ-OTA Insight

4. אנו צופים שאם מגמת ההתאוששות בענף התיירות בשתי הערים הללו תימשך, אנחנו נראה מחירים גבוהים עוד יותר ב-2023, בהשוואה ל-2022 ול-2019. רמת המחירים עשויה לקבל 'בוסט' נוסף עם חזרת הכנסים העסקיים לשגרה ושובה של התיירות האסייתית ובמיוחד הסינית למסלולה הרגיל.

5. בכל הנוגע לתחזית מחירי החדרים בבתי מלון ב-2023, בהשוואה לשנת 2022, ניתן לזהות מגמת עלייה במחירים גם בתל אביב וגם בירושלים. עם זאת, בחצי השנה הקרובה, הנהנית העיקרית מכך תהיה דווקא ירושלים. ייתכן והדבר נובע מהצפי לכך שירושלים תהווה אלטרנטיבה אטרקטיבית יותר לתיירים בחודשים הללו, בהשוואה לתל אביב שמושכת אליה תיירים רבים בחודשי הקיץ.

בחודשים יוני ויולי 2023, מגמת העלייה צפויה להיעצר ואף להתהפך בשתי הערים: המחירים בירושלים צפויים לרדת ביולי ב-10%, בהשוואה ל-2022, בעוד שבתל אביב הם צפויים לרדת בכ- 2% בלבד. החל מאוגוסט, מחירי החדרים בבתי מלון בתל אביב צפויים לעלות שוב, בעוד שבירושלים מגמת ההיחלשות תימשך.

תחזית למחיר חדר בבית מלון בתל אביב ובירושלים ב-2023 (בהשוואה ל-2022)
מקור: נתונים מ-OTA Insight

6. מהשוואת תחזית מחירי המלונות בשנת 2023 לשנת 2019 עולה כי רק בחודשים מאי עד אוגוסט יש צפי לעליה במחירי המלונות בירושלים (5% עד 10%). יתרה מכך, למרות שבחודשים אלו ישנה גם עלייה בתל אביב, בממוצע העלייה נמוכה מזו שבירושלים. במילים אחרות, גם על פי התחזית הזו ירושלים תהיה הנהנית העיקרית. בשאר החודשים יש צפי לירידה במחירי המלונות בשתי הערים, למעט עליה נקודתית באוקטובר ובדצמבר בכל הנוגע למחירי המלונות בתל אביב.

תחזית למחיר חדר בבית מלון בתל אביב ובירושלים ב-2023 (בהשוואה ל-2019)
מקור: נתונים מ-OTA Insight

7. באופן כללי, ניכר כי שנת 2023 תהיה "שנת פיצוי" מבחינת מחירי המלונות: מחירי בתי המלון המפורסמים כרגע לשנת 2023, גבוהים בממוצע מאלו שהיו בין שנת 2019 לשנת 2022. עובדה זו עולה בקנה אחד עם המגמה הכללית של עליית המחירים שהחלה בשנת 2022, הן בבתי המלון בתל אביב והן בירושלים.

השוואה בין המחיר הסופי למחיר החדר שפורסם (2019-2023)
מקור: נתונים מ-OTA Insight

8. כמו כן, מחירי החדרים בבתי מלון עם 5 כוכבים בתל אביב צפויים להיות גבוהים במיוחד בהשוואה ל-3 השנים הקודמות. זו מגמה שמתיישרת עם המציאות בשטח – מרבית בתי המלון החדשים או אלה שנמצאים בבנייה בתל אביב הם מלונות יוקרה (5 כוכבים).

9. המגמה בביקושים למלונות ב- 2023: שני חודשי ה'פיק' הבולטים, הן בתל אביב והן בירושלים, הם ינואר וסוף אפריל – בשניהם הביקוש אף גבוה יותר בירושלים. גם הביקוש בסופי השבוע בפברואר ומרץ צפוי להיות גבוה יותר בירושלים מאשר בתל אביב (יתכן כתוצאה מגידול עתידי בתיירות פנים).
בשתי הערים ישנו ביקוש ער בפסח ובחודשי הקיץ. הביקוש "מתקרר" מעט החל מחודשי ספטמבר ועד דצמבר.

על פי הניתוח לעיל, אנחנו סבורים כי ירושלים בהחלט עלתה על גל התיירות המקומית והבינלאומית כאחד ומעמדה ב-2023 צפוי להיות חזק יותר מאשר זה של תל אביב. מכאן שהרשות לפיתוח התיירות בירושלים צריכה לעודד הקמת בתי מלון נוספים ולהיערך לגידול בביקושים. ומה בעתיד? יש לעקוב כדי לקבוע האם מדובר בטרנד חולף או בשינוי מגמה של ממש, שתלווה אותנו גם בטווח הארוך.

רמת הביקוש לחדר בבית מלון בתל אביב ובירושלים ב-2023 (תחזית)
מקור: נתונים מ-OTA Insight
תל אביב גרף עליון, ירושלים גרף תחתון

ירושלים ותל אביב – תחזית אורבנית

עיריית תל אביב פרסמה 3 תחזיות שונות לגידול השנתי הצפוי בכמות הלנים במלונות בתל אביב, בין השנים 2019 ל-2030:

– תחזית פסימית: גידול שנתי של 2.3%. תחזית זו צופה כי מבחינה נומינלית, כמות הלנים תגדל בשנים הללו ב- 656,998 לינות (גידול של כ-28% בתקופה של כ-10 שנים).
– תחזית ריאלית: גידול שנתי של 5%. תחזית זו צופה כי מבחינה נומינלית, כמות הלנים תגדל בשנים הללו ב-1,729,961 לינות (גידול של 71% בתקופה של כ-10 שנים).
– תחזית אופטימית: גידול שנתי של 7.5%. תחזית זו צופה כי מבחינה נומינלית, כמות הלנים תגדל בשנים הללו ב- 3,103,148 לינות (גידול של כ- 121% בתקופה של כ-10 שנים).

עוד עולה מהתחזית של עיריית תל אביב כי:
1. הפוטנציאל התכנוני להוספת חדרי מלון בת"א בין 2020 ל-2030 עומד על כ-10,991 חדרים.
2. רוב הפוטנציאל התכנוני לחדרי המלון נמצא במרכז ת"א, ועומד על 58% מסך החדרים. בשאר האזורים שיעור הפוטנציאל התכנוני נמוך יותר – בצפון ת"א (34% מסך החדרים) וביפו ודרום ת"א (8%).
3. עיקר התוספת לתפוסת בתי המלון צפויה בין השנים 2020 ל- 2025.

תחזית היצע חדרי מלון, תל אביב
מקור: חזון התיירות של תל-אביב-יפו לשנת 2030

בניגוד לממשלה, עיריית תל–אביב-יפו לא מעניקה תמריצים כספיים או אחרים לבניית מלונות ולכן קיים פער גדול בין המצאי התכנוני של חדרים לבין מימושם בפועל. אתגרים נוספים המשפיעים על תעשיית המלונאות בעיר הם מחסור בכוח אדם, מחסור של רשתות מלונאיות מהעולם ורגולציית יתר.

לכן, עיריית תל אביב החליטה במסגרת תוכנית אב לשנת 2030 להתייחס באופן אסטרטגי לנושא זה ע"י האצת בנייה של מלונות חדשים עד לשנת 2030 כמפורט לעיל, לצד התמקדות בשתי פעילויות נוספות והקמת יחידה ייעודית בעירייה לפיתוח הלינה העירונית:
א. תעדוף אסטרטגיה של הסבת מבני משרדים למלונאות: בשנים האחרונות עיקר תוספת החדרים בעיר נובעת מהסבה של מבנים קיימים למלונות. תהליך זה קצר בהרבה מבנייה של מלון חדש, זוכה לתמיכה כספית ניכרת מטעם משרד התיירות, ועולה בקנה אחד עם טרנדים עולמיים בבניית מלונות בחללים תעשייתיים ובאזורי עסקים.
ב. חתירה להסדרת שוק השכרת הדירות לתיירים.

פעילויות מתוכננות נוספות של עיריית תל אביב בתחום פיתוח תשתיות התיירות:
1. עידוד אירוח כנסים בינ"ל ע"י שת"פ בין התאחדות המלונות של תל אביב, אקספו תל–אביב ומנהלת עיר עולם ותיירות.
2. עידוד תיירות מסין ע"י הטמעת תפיסה של China Ready בקרב תיירי העיר.
3. הנגשת התיירות וקידומה לקהל הגיל השלישי.
4. עידוד תיירות יהודית ע"י קידום סיורים בתחום; שדרוג וטיפוח מוזאונים ואתרים הקשורים למורשת והעמקת התוכן התיירותי הקשור להיסטוריה ולדת היהודית.

בירושלים, לשם השוואה, פיתוח ענף התיירות בעיר מתוכנן ומנוהל על ידי הרשות לפיתוח ירושלים. הרשות לפיתוח התיירות בירושלים נוקטת במספר פעולות על מנת לפתח את הענף בעיר ומעניקה
תמריצים ומענקים ליזמים ולחברות בארבעה תחומים מרכזיים:
א. מענק ממשרד התיירות בסך של 20% בגין הקמה או הרחבה של בתי מלון בעיר.
בנוסף, קיימת הוראת שעה לבתי מלון עממיים, המאפשרת תוספת מענק של 13%.
ב. מתן מענקים לקידום ולעידוד עריכת כנסים בינלאומיים ומקומיים בירושלים.
ג. מענק "נסיעות תמריץ" של גופים מחו"ל בירושלים. זכאות למענק ע"פ עמידה בתנאי הסף של 300 איש לפחות, הלנים 3 לינות לפחות בבית מלון בירושלים ומשתתפים בשני ימי פעילות לפחות בירושלים. גובה המענק (בין 150,000 שקל ל–1,200,000 שקל) נקבע על ידי ועדת מענקים.
ד. ייזום וקידום אירועי תרבות ותיירות, כגון: מרתון ירושלים הבינ"ל, בתים מבפנים, מרוץ GFNY, ועוד.

הרשות לפיתוח התיירות בירושלים פועלת על בסיס תוכניות חומש, שאת יעדיהן מגדירה הממשלה בכפוף לשיקולים פוליטיים שונים. עובדה זו מקשה ומעכבת את יישום התוכנית בשטח. תוכנית החומש הקודמת לפיתוח התיירות בירושלים, לשנים 2016 עד 2021, עמדה ביעדיה ואף מעבר לכך (נכון לשנת 2019, לפני הקורונה) מבחינת לינות תיירים:

כמות לינות תיירים בירושלים (באלפים, 2015-2019)
מקור: התיירות בירושלים: תמונת מצב לקראת סיום תוכנית היובל

היעדים הושגו גם בכל הנוגע להוספת חדרי מלון בעיר:

כמות חדרי המלון בירושלים (2015-2019)
מקור: התיירות בירושלים: תמונת מצב לקראת סיום תוכנית היובל

כפועל יוצא מהעמידה ביעדי הלינות והוספת חדרי מלון, ב-2019 הפכה ירושלים לעיר המובילה בארץ מבחינת לינות תיירים מחו"ל, עם 80.3% מכלל התיירים, לעומת תל אביב שדורגה אחריה עם 74.0% מכלל התיירים.

נתוני תוכנית החומש החדשה שהתקבלה באמצע שנת 2022, בנוגע לתיירות בירושלים, טרם התפרסמו, נכון לרגע זה.

מקורות:
ניתוח ועיבוד נתוני OTA Insight, שניתנו ל-Fact Stories בבלעדיות
מלונות, תיירות וחדרים, לפי רמה וסוג בישובים נבחרים, הלמ"ס, יוני 2022
לינות תיירים תל אביב יפו, הלמ"ס, יוני 2022
לינות תיירים ירושלים, הלמ"ס, יוני 2022
תיירות בתל אביב יפו 2030, חזון ותוכנית אב
התיירות בירושלים: תמונת מצב לקראת סיום תוכנית היובל
הודעת משרד התיירות, מעודכנת לתאריך 08.01.2023
ירושלים עיר של תיירות, הרשות לפיתוח ירושלים

The post מהתרסקות להתאוששות: האם ירושלים היא ה"תל אביב" הבאה? appeared first on Factstories.

]]> אז (על) מה הדירקטוריון חושב? https://www.factstories.me/research/directors-survey/ Sun, 20 Feb 2022 12:01:57 +0000 https://www.factstories.me/?post_type=research&p=10634 The post אז (על) מה הדירקטוריון חושב? appeared first on Factstories.

]]>

דסק מחקרי, Fact Stories

פברואר 2021

כחלק מהכנס השנתי של איגוד הדירקטורים לשנת 2022, שעסק בנושא "מקצוע הדירקטור ותהליכי המינוי בשולחן הדירקטוריון", ערכנו סקר מקיף בקרב חברי איגוד הדירקטורים.

הנושאים שנבחנו בסקר הדירקטורים/ות: 

  • גיוון מגדרי בדירקטוריון
  • השפעות הקורונה על פעילות הדירקטוריון
  • מיצוי פוטנציאל הדירקטור/ית
  • מעורבות, השפעה וקבלת החלטות בדירקטוריון

הסקר נשלח במייל לכל חברי איגוד הדירקטורים, וממצאיו עובדו ונותחו לכדי מסמך עם תובנות ומסקנות.

The post אז (על) מה הדירקטוריון חושב? appeared first on Factstories.

]]> בוננזה ושמה פודקאסט https://www.factstories.me/research/the-podcasts-research/ Thu, 14 Jan 2021 13:21:55 +0000 https://www.factstories.me/?post_type=research&p=9656 The post בוננזה ושמה פודקאסט appeared first on Factstories.

]]>

מחקר הפודקאסטים המקיף בישראל – נתונים בלעדיים ומעודכנים ל-2020

כולם מדברים על הבייבי-בום הצפוי בצל משבר הקורונה, אבל שוק הפודקאסטים הישראלי עומד לחוות סוג של בייבי-בום משל עצמו, והגיע הזמן שנדבר על זה. בתקופה שבה רובנו נאלצים לבלות את מרבית הזמן בבית, צריכת תוכן אודיו נמצאת במגמת עלייה: זה אומר שיותר אנשים מקשיבים לפודקאסטים, והסכתים חדשים מושקים בתדירות גבוהה יותר.

עד מתי תימשך מגמת הגידול של שוק הפודקאסטים המקומי, מי הם קהלי היעד הסמויים שכדאי להכיר ומהם מנועי הצמיחה שצפויים להזניק את ענף הפודקאסטים בישראל? כל הנתונים הללו ועוד תוכלו למצוא במחקר החדש שלנו.

"*" אינדוקטור שדות חובה

*

The post בוננזה ושמה פודקאסט appeared first on Factstories.

]]> לא כולל שירות: עד כמה עמוק המשבר בענף המסעדות בישראל https://www.factstories.me/research/israeli-restaurants-industry/ Thu, 13 Aug 2020 11:09:53 +0000 https://www.factstories.me/?post_type=research&p=9402 The post לא כולל שירות: עד כמה עמוק המשבר בענף המסעדות בישראל appeared first on Factstories.

]]>

אוגוסט 2020

את השפעות הקורונה מרגישים היטב בענף המסעדנות, עוד מהיום הראשון לפרוץ המשבר. אולם גם היום – 5 חודשים אחרי, תעשיית המסעדות בישראל פועלת בעלטה, עם הגבלות ותקנים שמשתנים בתכיפות ובעיקר מייצרים אי-יציבות תעסוקתית וכלכלית.

עד כמה עמוק המשבר הכלכלי שבו מצוי הענף, כמה סועדים באמת חזרו לאכול בחוץ ואלו התאמות מסעדות יצטרכו לעשות על מנת לשרוד? מחקר זה מכיל נתונים בלעדיים ואקטואליים שמספקים תשובות לשאלות הללו ועוד, ובעיקר מנגישים בבהירות את סיפורו העגום של ענף המסעדות בישראל.

"*" אינדוקטור שדות חובה

*

The post לא כולל שירות: עד כמה עמוק המשבר בענף המסעדות בישראל appeared first on Factstories.

]]>